לבצל תכונה לצבור ולספוח בקטריות ווירוסים, לכן מקדמת דנא הוא ידוע כצמח מרפא ומניעה למיגון מחלות ותופעות כמו: שפעת, צינון, שיעול, דלקת גרון, דלקת אוזניים, קשיי נשימה, עיכול חלש, עקיצות, גירויים בעור, פצעים ועוד. עצם היותו כל כך יעיל במניעה, טיפול וריפוי הפכה אותו לשנוי במחלוקת לגבי צריכתו על בסיס יומי, שכן, אם הוא כל כך יעיל לריפוי אזי הוא נועד לצורך מרפא בלבד.
יש גם הרואים אותו כמעורר את מערכת העצבים ויכול לגרום או להעצים תופעות כמו: תוקפנות, התגרות, חרדות, פחדים ותאוות. (המסורת היהודית וההודית מציעה להימנע ממנו).
בכל שימוש שתבחרו לעשות בו חשוב מאד להקפיד להשתמש או לאכול אותו סמוך מאד לזמן החיתוך שלו. זמן קצר לאחר שהוא נחתך הוא הופך להיות רעיל.