לא לשווא מכונה הסוכר הלבן סם, הממית השקט ואויב האנושות. בחינה מקרוב של השפעותיו על גוף האדם תגלה, שהוא אכן ראוי לכל השמות הללו.
הסוכר הלבן הנו שמו העממי של הסוכרוז (Sucrose) והוא מופק בעיקר מקנה סוכר ומסלק סוכר. הוא מופרד ומזוקק מיתר מרכיביו הטבעיים, ומעובד לחומר תעשייתי- כשהמטרה היא להפיק כמות גדולה ככל האפשר, בהתאם לצריכה ההולכת וגוברת בעולם המודרני. הסוכר נמצא כמעט בכל סוגי המזונות שאוכלוסיית העולם המערבי צורכת כיום. מוסיפים אותו על-מנת להקנות למזון טעם, מירקם וצבע, שימשוך את עין וחך הצרכן. אפשר למצוא אותו על גבי תוויות המוצרים – הן באופן גלוי והן באופן מוסווה. סוכר נמצא במרקים, רטבים, לחמים, פסטות, מאפים, מוצרי בשר (כגון נקניקים ונקניקיות), מוצרי חלב (יוגורט, מעדנים), סלטים, תבשילים ועוד. לעיתים, יופיע בשמות נוספים, כמו עמילן תירס או גלוקוזה, ולפעמים יוסתר תחת כותרות כמו 'חומרי טעם טבעיים'.
צריכת הסוכר הלבן, נקשרת למגוון רחב מאד של מחלות זיהומיות וכרוניות מסכנות חיים, כגון: סוכרת, השמנה, שומנים בדם, טריגליצרידים, מחלות כבד, דיכאון, מחלות נפש, סרטן ועוד. בכל רחבי העולם, הרשויות הממונות על בריאות הציבור, רואות את הסוכר הלבן כרעל ממכר, בדומה לאלכוהול וסיגריות ופועלות להפסקת השימוש בו בתעשיית המזון ובתפריט היומי.
תזונה נכונה, המותאמת למבנה האנטומי והפיזיולוגי של גוף האדם ומספקת לו את כל צרכיו, תביא לשיקום ולאיזון מערכות הגוף ולחוסן גופני ונפשי, שיעזרו לגוף להיות עמיד יותר, מול הנטייה להתמכר לצריכה מופרזת של סוכר.
לסוכר תכונה ממכרת
יש להתייחס ללהט לסוכר הלבן, כמו לכל התמכרות אחרת. מחקרים טוענים, כי תגובת המוח לסוכר, דומה לתגובה המוחית המופיעה בזמן שימוש בסמים ובאלכוהול. מספר עובדות על אופן פעילות הסוכר בגוף, יכולות להסביר מדוע ההשתוקקות אליו ממכרת:
- תהליך הזיקוק – זיקוק הסוכר, מסלק רכיבי תזונה שהיו בו באופן טבעי, כמו סיבים תזונתיים וויטמינים ומותיר חומר נטול כל ערך תזונתי, החודר בקצב מהיר לדם, כזה שאינו תואם את קצב הספיגה הטבעי שלה הגוף. מצב זה, גורם לעלייה ולנסיקה דרסטית של רמת הסוכר בדם, ומביא להחלשת ולהתשת מערכות הגוף והנפש. העלייה הדרסטית, משחררת מוליכים עצביים כמו דופומין, אנדורפינים וסרטונין, שבין יתר תפקידיהם, מחזקים את התחושה המענגת, המביאה עמה ערנות, מצב רוח טוב ויכולת ריכוז גבוהה אך, הנסיקה מביאה תחושות הפוכות מזו של העלייה כמו: חוסר אנרגיה, חוסר יכולת להתרכז ודכדוך שגורמים לצריכה חוזרת ונשנית של הסוכר.
- חדירתם המהירה של המוליכים העצביים – גורמת לקולטנים המגיבים למוליכים אלו, לשנות את המבנה שלהם ולעודד ייצור נוסף של מוליכים, שיגביר את הלהט לסוכר.
- צריכת הסוכר הלבן אינה מתורגמת במוח לפעולות עיכול – משום שהוא נטול ערכי תזונה. לכן, פרק זמן קצר מאד, מתפתחת תחושת רעב, המעודדת צריכה נוספת של סוכר.
- הלבלב מפריש כמות גדולה של הורמון האינסולין – במגמה להחדיר את כל כמות הסוכר לתאים ולהשיב לדם רמה תקינה של סוכר. חלק מכמות האינסולין נשארת בדם ויוצרת תחושת רעב. על-ידי כך, גובר החשק לכמות נוספת של סוכר.
- אוכלוסיית חיידקי המעיים המזיקים – מחוללי המחלות, ניזונה מסוכר לבן. ככל שמגבירים את צריכת הסוכר, כך הם מתרבים וצורכים כמות גבוהה יותר.
- הסוכר יוצר בגוף סביבה פנימית חומצית – המעוררת תשוקה למאכלים חומציים, כמו הסוכר.
פחמימות מורכבות במקום סוכר לבן
הסוכר הנחוץ לגוף כמקור לאנרגיה זמינה, לביצוע מטלות השגרה, לגדילה ולפעולות המוח, נמצא באחד מאבות המזון – בפחמימות המורכבות. אלו מצויות בשפע ב:
- דגנים מלאים: אמרנט, דוחן, חיטה, טף, כוסמין, כוסמת, קינואה, שיבולת שועל, שעורה
- קטניות: כל מיני וסוגי השעועית היבשה והעדשים כגון: אפונה, גרגרי חומוס, שעועית אדומה, לבנה, שחורה, פולי סויה
- עדשים: כתומות, צהובות, שחורות
- פירות וירקות
הסוכרים הנמצאים במזונות הללו, מעתירים את הגוף ברכיבי תזונה כמו סיבים תזונתיים, מינרלים, ויטמינים וחומצות אמינו. אלו פועלים לעיכול וספיגה הדרגתיים, אינם גורמים לעלייה ולנסיקה הדרסטית, יוצרים סביבה פנימית בסיסית, ומנפיקים אנרגיה אחידה ויציבה לאורך כל שעות היום. פירוק הפחמימות המורכבות בגוף, איטי ומותאם לקצב הפירוק ההדרגתי והטבעי של הגוף – מה שמאפשר ספיגה המותאמת לקצב הפירוק הטבעי ומעניק הזנה ותחושת שובע לזמן ממושך. ניתן גם למצוא אצלי תפריט לחולי סוכרת מבוגרים.
כיצד להגמל מסוכר לבן?
הדרך המהירה, הבטוחה והבריאה ביותר להיגמל מהתשוקה לסוכר הלבן, היא הפסקת צריכתו בבת אחת, לתקופה של לפחות 21 ימים ברצף, ובו זמנית לצרוך מזונות המכילים חומרים שיכולים לנטרל את התשוקה לטעם המתוק.
התזונה המומלצת:
- עלים ירוקים כגון: ארוגלה, גרגיר הנחלים, חלמית, חסה, כוסברה, כרוב, סלרי, עלי בייבי, פטרוזילה, קייל, תרד. לצרוך אותם באכילת סלטים חיים, תבשלים, מרקים ובשתיית מיצים ושייקים ירוקים. קבוצת מזון זו, מכילה חומר המעניק לעלה את צבעו הירוק – הכלורופיל, שמנטרל את השפעת הרעלים בגוף, המגבירה את הלהט לטעם המתוק.
- שילוב של דגן וקטנית בארוחה – דגנים מלאים כגון: אורז בר, דוחן, כוסמת, קינואה, שיבולת שועל עבה. קטניות כגון: עדשים (כל הצבעים והמינים) ושעועית יבשה (כל הצבעים והמינים). שילוב של דגן וקטנית בארוחה אחת, מהווה מקור לקבלת חלבון מלא צמחי ומספק אנרגיה זמינה ויציבה, שאינה מצריכה "תדלוק" של סוכר ומעניק תחושת שובע לזמן ממושך. אלו יוצרים רמה מאוזנת ויציבה של רמת הסוכר בדם, שאינה מעודדת את הצורך לטעם המתוק.
- מזונות יוצרי סביבה בסיסית – אגוזים כגון: לוז, מלך, מקדמיה, פקאן, שקדים. פירות, ירקות, דגנים מלאים, זרעים כגון: חמנייה, דלעת, המפ, שומשום מלא, צ'יה. אצות ים כגון: ארמה, וואקמה, נבטים ונבטוטים, נורי, קומבו.
- להימנע ממזונות יוצרי תגובה חומצית
- חלבונים מן החי: ביצים, בשר, דגים, חלב ומוצריו, עוף,
- דגנים לא מלאים כגון: אורז לבן, קמח לבן
- מזונות מתועשים ומעובדים: נמצא ש – 90 אחוז מהם מכילים סוכר
- משקאות קלים ומוגזים
- אלכוהול
- קפאין
- מזונות מתועשים ומעובדים
להעדיף: מזון ביתי, ממקור צמחי
להקפיד על:
פעילות גופנית על בסיס יומי, שמעניקה את אותה תחושה של מצב רוח טוב וערנות כמו זו שנוצרת בעקבות צריכת הסוכר. מומלץ לבצעה באופן מיוחד בשלבי הגמילה פעמיים ביום, בשעת הבוקר ובשעות אחה"צ. לאכול כל שעתיים שלוש מהמזונות המומלצים.
תחליפים
גם תחליפי הסוכר, הן הטבעיים והן האחרים, פועלים על אותם אזורים במוח המעודדים את צריכת הטעם המתוק. גם מתחליפי הסוכר הטבעיים כמו: אגבה נקטר, דבש, מולסה, סילאן, וסירופ מייפל, שמכילים ערכי תזונה כמו וויטמינים ומינרלים, מומלץ להימנע באופן מיוחד בשלבי הגמילה הראשונים – על מנת לנטרל את הצורך בטעם המתוק. כמו כן, הם עתירי קלוריות.
ממתיק הסטיוויה – צמח טבעי בעל סגולות ריפוי נוספות ונטול קלוריות. רצוי, לפחות בשלבי הגמילה הראשונים, להימנע מצריכתו, משום שהוא משאיר במערכת שלנו את הצורך לטעם המתוק, ועל-ידי כך יכול להוות מניע לצריכה נוספת של הסוכר. ממתיקים דלי קלוריות כמו סוכרזית, מכילים חומרים רעילים ומסוכנים לבריאות, גם הם משאירים את התשוקה לטעם המתוק.
לקריאה נוספת ראו הסוכר הלבן ונזקיו
הבהרה
התוכן המוצג במאמרים הללו, הינו למטרות לימוד, חינוך והעשרה הנשען על ראיות וניסיון. יש להיוועץ ברופא מוסמך, או במומחה לבריאות טבעית, בכל החלטה הקשורה בבריאותכם או בכל שינוי תזונתי שאתם מתכוננים לבצע.