על הסוכר הלבן ונזקיו

סוכר הוא המולקולה הקטנה ביותר של הפחמימות המספקות לגוף את האנרגיה המיידית. הפחמימות נשרפות בגוף ומשמשות כחומר דלק לפעילויות הכימיות, התנועתיות והמחשבתיות המתרחשות בו בעיקר לשרירים ולמוח.

הפחמימות נחלקות לשתי קבוצות: פחמימות פשוטות ופחמימות מורכבות

• הפחמימות הפשוטות מצויות בסוכר הלבן, בדברי המתיקה, בכוס הקפה, בקינוחים, בסלטים ובמזונות מעובדים ומתועשים.
• הפחמימות המורכבות הן שרשרת ארוכה של חד סוכרים. הן נמצאות בלחם (מדגן מלא) בתפוחי אדמה, בדגנים מלאים (אורז, קינואה, כוסמת, דוחן, חיטה, שעורה) ובקטניות.

הסוכר הלבן נקרא סוכרוז הוא מופק מסלק סוכר או מקנה סוכר על ידי תהליך של זיקוק. התוצר הסופי שלו הוא סוכר לבן. סוכר זה נטול ערכים תזונתיים והוא "תורם" לגופנו רק קלוריות ללא שום ערך תזונתי נוסף. לכן קלוריות אלה נקראות קלוריות ריקות.

צריכת הסוכר הולכת וגוברת במיוחד בחברה המערבית המודרנית. הרבה שמות ניתנו לסוכר זה כמו ה"רעל הלבן" ה"ממית השקט", "הסם הממכר" ועוד. שמות אלה מבארים את תוצאות פעולתו של סוכר זה בגוף. מחקרים מצביעים על קשר בין מחלות כמו הייפוגלוסימייה, מחלת לב, סכרת, שומנים בדם, לחץ דם גבוה, בעיות במאזן סוכרים, מחלות לב, השמנה, סרטן, שומנים בדם, אקנה, בעיות עיכול, מחלות מנטליות והפרעות התנהגותיות (כמו היפראקטיביות) לבין צריכת הסוכר.

הצורך לסוכר הוא צורך פסיכולוגי ולא פיזי. התשוקה לסוכר אינה מולדת, אינה תוצאה של צורך פיזי של הגוף. תשוקה זו נרכשת. אדם יכול לחיות את מלוא שנות חייו מבלי לחוש את הטעם המתוק. ככל שכמות צריכתו עולה כך הכמיהה אליו גוברת, ויכולה להגיע עד למצב של התמכרות. רוב תצרוכת הסוכר של האדם הפרימיטבי סופקה לו על ידי אכילת פירות.

הזרעים אשר נמצאים בפירות אינם זקוקים לערכי התזונה אשר נמצאים בפרי. טעמו המתוק של הפרי הינו המצאה מתוחכמת שנועדה בעיקר לפתות את האדם והחיה. זו אחת מדרכי הטבע ליצור שיתוף פעולה עם עולם החי ועם האדם. הטעם המתוק מושך ומפתה את החיה ואת האדם לנגוס ממנו ועל ידי כך להפיץ את הזרעים. על ידי תפוצת זרעים זו הטבע שומר על המשך קיומו. האדם או החי נמשך לטעם המתוק. כאשר בני האדם והחיות אוכלים את הפרי הם נושאים את הזרעים איתם ומפיצים אותם במקומות נוספים. סיפור אדם וחווה והתפוח יכול להמחיש את הקושי בעמידה בפיתוי הטעם המתוק ( זכרו את העונש – עד עצם היום הזה אנו משלמים אותו).

עם הזמן יצר האדם גידולים כמו קנה סוכר המכילים כמויות אדירות של סוכר. מאוחר יותר למד האדם לבודד את הסוכר מן הצמח ומיתר המרכיבים של הצמח ולהנפיק כמויות אדירות של סוכר. זה הסוכר הלבן. היות וסוכר זה מבודד מהמרכיבים הטבעיים שלו הוא פועל בגוף כמו סם, הוא נקלט ונטמע בגוף במהירות עצומה. מצב זה יוצר תחושה מיידית של שובע ואז הצורך לאבות המזון כמו חלבונים, חומצות שומן חיוניות, ויטמינים, מינרלים נעלם. הגוף לא ידרוש ערכי תזונה חיוניים אלה ואז נוצר בהם מחסור.

כאשר נטמע הסוכר בדם, רמת הסוכר עולה במהירות ואיתה עולה רמת האנרגיה והתחושה הטובה. הסוכרים מעלים בגוף את רמת הכימיקלים שגורמים לנו להרגיש טוב (אנדורפינים, סרטונין ונוראפינפרין), אך גם הצניחה ברמת האנרגיה ובתחושה הטובה לא תאחר לבוא. האנסולין מחדיר את הסוכר לתאים במהירות רבה ומביא לצניחה של הסוכר ושל האנדורפינים. צניחה זו גורמת לתחושה של עייפות, מצב רוח ירוד, חוסר יכולת להתרכז ולהתפקד ביעילות, חוסר אנרגיה, דיכדוך, דיכאון ועוד. מצב זה יוצר תשוקה לצריכה נוספת של סוכר וחוזר חלילה. הווה אומר, שככל שכמות הסוכר שנצרוך תעלה כך תעלה ותגבר התשוקה והכמיהה אליו עד למצב של התמכרות. רמת הפעילות של אדם עייף יורדת ואז ישנה שריפה איטית של הקלוריות שתיגרום לסוכר להאגר בצורה של רקמות שומן.

הסוכר עלול להזיק באופן מיוחד לחולי סרטן, חולי לב, הסובלים מיתר לחץ דם ולאלה (מבוגרים וילדים) המתמודדים עם בעיות פסיכולוגיות והתנהגותייות כמו דיכאון, בעיות ריכוז וקשב, היפראקטביות ועוד. עלייה של רמת הסוכר בדם , גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין מהלבלב. תפקיד האינסולין לפנות את הסוכר מהדם ולהחדירו לתאים. הורמון האינסולין צריך להתקשר לקולטנים שנמצאים על התאים על מנת שיוכל למלא את תפקידו. כאשר פעילות הקולטנים משובשת כתוצאה מעודף סוכר, עלול להיווצר מצב של יתר אינסולין ויתר סוכר בדם. מחקרים רבים מצביעים על המצאות כמויות גבוהות של אינסולין אצל חולים במחלות סרטן הריאות, רחם, שחלות ועוד. התברר שהאינסולין יכול להחדיר לתאי הסרטן סוכר וגורמי תזונה אחרים הגורמים לגדילתם המואצת ולשיגשוגם. האינסולין עצמו הנו גורם מדרבן לגדילתם של תאי הסרטן, על ידי יצור של פרוסטגלנדינים המגינים על תאים אלו מפני פעולת המערכת החיסונית. יתר אינסולין בדם, גורם להיצרות כלי הדם, לעליה בלחץ הדם, בשומנים בדם, ולכן עלול לגרום להיווצרות של טרשת עורקים.

סיבה נוספת להמנע מצריכה מוגזמת של סוכר היא שיבוש במאזן החיידקים המזיקים והמועילים במעיים. הבקטריות המזיקות ניזונות מסוכר, וככל שנרבה בצריכתו כך נגדיל את כמותן ונקטין את כמות הבקטריות הידידותיות. בכל מחלה זיהומית הסוכר הוא קרקע פורייה להפתחותם ולהתרבותם של החיידקים המזיקים. רמה גבוהה של חיידקים מזיקים משבשת את האיזון הכימי בגוף ויוצרת גוף חומצי. גוף חומצי משמש קרקע פוריה להיווצרות מחלות זיהומיות רבות.

המטבוליזים של הסוכר זקוק למינרלים וויטמינים ולערכי תזונה אחרים, שבאופן טבעי נמצאים בגידול שממנו הוא הופק. על מנת לפרק ולעכל את הסוכר הגוף זקוק לחומרים אלה. כאשר אלה לא נמצאים הגוף יקח אותם מאברים שונים וידלל אותם מערכים חיוניים אלה.
את הסוכרים הדרושים לנו אנו מקבלים דרך הפחמימות המורכבות. פחמימות אלה בנויות משרשרות של סוכרים, מתפרקות באיטיות יחסית לסוכר הפשוט ( הסוכר הלבן) , ולכן משחררות את הסוכר לדם באיטיות, ומספקות אנרגיה לתקופה ממושכת יותר. לאחר אכילתם אנו חשים תחושת שובע לתקופה ממושכת יותר. פחמימות אלו מאזנות את רמת הסוכר בגוף.

הטכנולוגיה כיום מסוגלת להנפיק כמויות אדירות של סוכר, מחירו זול, והוא זמין. זו אחת הסיבות שהתצרוכת שלו עולה משנה לשנה. הסקרים מראים עלייה ניכרת בצריכת הסוכר, עד כדי כך שרוב האנשים צורכים כמות שנתית של סוכר השווה למשקלם. זה אומר, שאדם צורך יותר מכפית סוכר כל שעה, במשך 24 שעות ביממה. אחוז ניכר מכמות הסוכר "מוחבא" על תוויות המוצרים. שמו מופיע במקומות שקשה מאד למצוא, באותיות קטנות, או שהוא נכלל תחת הכותרת של חומרי טעם, חומרי טיבול וכו'. גם למוצרי הבשר והירקות, מוסיפים סוכר.

חיי היום יום שלנו מלווים גם במספר לא מבוטל של מצבי לחץ ואי נוחות שאנו נאלצים להתמודד איתם ולהתגבר עליהם. במקום ההתמודדות אנו נוטים לברוח אל המזון ואל הסוכר הלבן ומוצריו – זו אחת הדרכים השכיחות. מצבי אי הנוחות הללו יוצרים אצלנו חללים לכן אנו חשים צורך למלא אותם. כאשר אנו ממלאים אותם במזון לא מתאים כמו סוכר ובכמות מוגזמת אנו מקבלים אומנם סיפוק רגעי אך החללים גדלים וגדלים ואז אנו זקוקים לעוד משככים וחוזר חלילה, עד שהחלל כל כך גדול והצורך למלא אותו כל כך חזק, שאנו נקריב את הבריאות שלנו לספק צורך רגעי זה . אנו מוכרים את הבכורה בשביל נזיד עדשים. ההתמכרות יוצרת מצב פרדוקסלי, אנו מעונינים להגביר את ההנאה על ידי כניעה ליצרים ובעצם אנו מפחיתים ומצמצמים את ההנאה שלנו. היות וההתמכרות גורמת לנו לאבד את השליטה שלנו בחיים, אנו מאבדים את הכוח שלנו. איזה חיים של הנאה וסיפוק נוכל לפתח ללא כוח ושליטה?

אז מה עושים?

התכונות של האדמה הן לספוג, למוסס ולקרקע. לגוף שלנו יש אנרגיה של אדמה. "מהאדמה באת ואל האדמה תשוב". ואם במזון עסקינן, אז הכוונה למזון שבא הישר מן האדמה והכי קרוב לצורה בא הוא יוצא מן האדמה. מזון זה מלא בערכים תזונתיים ומכיל את כל אבות המזון והוא זמין לגוף. זהו המזון אשר ביכולתו לאזן את רמת הסוכר בדם, להבריא ולבנות את הגוף מחדש. כאשר גופינו מאוזן, כמיהות, תשוקות והתמכרויות נעלמות כלא היו. למזון הבא מן האדמה יש את התכונות לקרקע את הגוף ולהחזיר אותו למצב הטבעי שלו, לאיזון שלו, ואז התשוקה תעלם והגוף יקבל את מזונו ולא יזדקק לתמריצים ולחומרים מעוררי אנרגיה. כשלב ראשון דרושים שבעה ימים להשתחחר מן ההתמכרות. כמות הרעלים המסיבית משתחררת מן הגוף ומשחררת אותו מההתמכרות שלו. אי לכך מומלץ להרבות באכילת מזון חי לא מבושל, דגנים מלאים ומוצריהם (אורז מלא,שיבולת שועל, קינואה, מילט) אגוזים (שקדים, אגוזי המלך), זרעים (זרעי חמניות, זרעי דלעת), קטניות, (סויה,חומוס, עדשים, אפונה, שעועית) ושפע של פירות וירקות עונתיים חיים ומיציהם. זו הדרך הקלה, המתגמלת והבריאה ביותר להיגמל מסוכר.